#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שמוציאים פר כהן משיח לבית השריפה כשהוא שלם.	שנאמר וְאֶת עוֹר הַפָּר וְאֶת כָּל בְּשָׂרוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְעַל כְּרָעָיו וְקִרְבּוֹ וּפִרְשׁוֹ וְהוֹצִיא. מלמד שמוציאו שלם.	יומא פרק שישי סח א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שאין שורפים פר כהן משיח כשהוא שלם.	"לומדים גז""ש, נאמר כאן 'ראשו וכרעיו' ונאמר בעולה 'ראש וכרעיים', מה להלן ע""י ניתוח אף כאן על ידי ניתוח."	יומא פרק שישי סח א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שאין מפשיטים את פר כהן משיח, אלא רק מנתחים אותו.	תלמוד לומר 'וקרבו ופרשו'.&nbsp;<div>מאי תלמודא, אמר רב פפא כשם שפרשו בקרבו - כך בשרו בעורו.&nbsp;</div>	יומא פרק שישי סח א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין לומדים שהשורף את הפר מטמא בגדיו מיד שיוצא מחוץ לעזרה.	"שנאמר 'יוציא אל מחוץ <span style=""background-color: rgb(255, 255, 0);"">למחנה</span> ושרפו', והרי שלשת הפרים הפנימיים הוקשו זה לזה שכולם נשרפים חוץ <span style=""background-color: rgb(255, 255, 0);"">לג' מחנות</span>, אלא בא ללמדנו שמיד שיוצא חוץ <span style=""background-color: rgb(255, 255, 0);"">למחנה</span> שכינה מטמא בגדיו."	יומא פרק שישי סח א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שפר כהן משיח ופר העלם דבר שורפים חוץ לג' מחנות.	בפר כהן משיח כתוב 'והוציא את כל הפר' - זה מחנה אחת.<br>בפר העלם דבר כתוב 'אל מחוץ למחנה' (זה מיותר, כי כבר כתוב 'ושרף אותו כאשר שרף את הפר הראשון') -&nbsp;זה מחנה שניה.<br>בדשן כתוב 'מחוץ למחנה' (זה מיותר, כי כבר כתוב בפר כהן משיח 'אל שפך הדשן ישרף') -&nbsp;זה מחנה שלישית.	יומא פרק שישי סח א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ר' שמעון שאומר שהשורף אינו מטמא בגדים אלא רק מתי שיאחוז האור ברובן, מה הוא לומד מ'מחוץ למחנה' שנאמר בפר יו""כ."	זה נכתב כדי להקיש לפרה אדומה. נאמר כאן 'מחוץ למחנה' ונאמר בפרה אדומה 'מחוץ למחנה', מה כאן חוץ לג' מחנות אף פרה אדומה חוץ לג' מחנות, ומה פרה אדומה במזרחה של ירושלים [כדכתיב 'אל נוכח פני אהל מועד'] אף כאן במזרחה של ירושלים.	יומא פרק שישי סח א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לפי רבנן שלומדים מ'מחוץ למחנה' שמטמאים בגדים מיד כשיוצאים מהעזרה, ולא לומדים גז""ש מפרה אדומה, היכן שורפים את הפרים הנשרפים."	בצפון ירושלים [שכל מעשי חטאת בצפון].	יומא פרק שישי סח א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה אומר ר' יוסי על מקום שפך הדשן ששם שריפת פרים הנשרפים.	שצריך שיקדים לשם דשן המזבח, כדי שיהיה נקרא קודם לכן 'מקום שפך הדשן'.	יומא פרק שישי סח ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מיהו התנא שחולק על ר' יוסי שאין צריך להקדים דשן לפרים הנשרפין. 2	"לרבא ר' אלעזר בן יעקב, דתניא 'אל שפך הדשן ישרף' שיהא לשם דשן, ראב""י אומר שיהא מקומו משופע [לא אשמועינן אלא שיהיה מקומו מדרון שיהא דשנו משתפך].<br>לאביי אין כאן ראיה, דאפשר לומר שראב""י מודה לת""ק שיקדים שם דשן, אלא שמצריך גם שיהא מקומו משופע.&nbsp;"	יומא פרק שישי סח ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ת""ר השורף מטמא בגדים ולא המצית את האור ולא המסדר את המערכה. כמו מי לא סוברת הברייתא. (רש""י)"	לא כרבנן שאומרים שכבר משיצאו מחוץ לעזרה מטמאין בגדים, כי כאן רואים שאפילו המסייע לא נטמא ולרבנן אפילו המוציא נטמא.	יומא פרק שישי סח ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד מתי מטמא העוסק בשריפה את בגדיו. 2	"לרבנן עד שיעשו אפר, שנאמר 'אותם'.<br>לראב""ש מספיק שיותך הבשר, שאז כבר לא נקרא 'פר'.<br>"	יומא פרק שישי סח ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמרו לו לכהן גדול הגיע שעיר למדבר. מדוע אמרו לו.	שאינו רשאי להתחיל בעבודה אחרת עד שהגיע שעיר למדבר.	יומא פרק שישי סח ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מנין שאין הכה""ג רשאי להתחיל בעבודה אחרת עד שהגיע שעיר למדבר."	שנאמר 'ושלח את השעיר במדבר', ואחר כך 'ואת חלב החטאת יקטיר המזבחה'.	יומא פרק שישי סח ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין היו יודעים שהגיע שעיר למדבר. 3	"לת""ק דירכאות היו עושין ומניפין בסודרין ויודעין שהגיע שעיר למדבר.<br>לר' יהודה היה סימן גדול, שהיו הולכים מיל וחוזרים מיל ושוהין כדי מיל ויודעים שהגיע שעיר לבית חידודו [הוא ראש (תחילת) המדבר].<br>לר' ישמעאל סימן אחר היה להם, לשון של זהורית היה קשור על פתחו של היכל וכשהגיע השעיר למדבר היה הלשון מלבין, שנאמר 'אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו'."	יומא פרק שישי סח ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לר' יהודה עשו סימן מתי הגיע השעיר לבית חידודו. מה לומדים מכאן בדעת ר' יהודה.	"אמר אביי הא קמ""ל דקסבר ר' יהודה כיון שהגיע שעיר לראש המדבר נעשית מצוותו [ומתחיל לקרות הפרשה]."	יומא פרק שישי סח ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה עושה הכהן לאחר שהגיע השעיר למדבר.	קורא בתורה.	יומא פרק שישי סח ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה בגדים קורא הכהן בתורה.	אם רוצה קורא בבגדי הבוץ שבהם עבד.<br>ואם רוצה יכול לקרות באיצטלית לבן [לבוש כמין חלוק] משלו.	יומא פרק שביעי סח ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד סדר הנתינה של הספר תורה לכהן גדול.	חזן הכנסת [שמש] נוטל ספר תורה ונותנו לראש הכנסת.&nbsp;<div>וראש הכנסת נותנו לסגן.&nbsp;</div><div>והסגן נותנו לכהן גדול.</div>	יומא פרק שביעי סח ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה קורא הכהן גדול, ומה אומר לציבור.	קורא אחרי מות ואך בעשור, וגולל ספר תורה ומניחו בחיקו, ואומר יותר ממה שקראתי לפניכם כתוב כאן, ובעשור שבחומש הפקודים קורא על פה.	יומא פרק שביעי סח ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה ברכות מברך הכהן הגדול לאחר הקריאה.	שמונה ברכות.&nbsp;<div>על התורה, ועל העבודה, ועל ההודאה, ועל מחילת העון, ועל המקדש&nbsp;בפני עצמו, ועל ישראל בפני עצמן, ועל ירושלים בפני עצמה, ועל הכהנים בפני עצמן, ועל שאר התפלה.</div>	יומא פרק שביעי סח ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהי ברכה על התורה.	ברכה של אחריה, אשר נתן לנו וכו'.&nbsp;	יומא פרק שביעי סח ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהי ברכה על העבודה.	רצה בעמך ישראל ותרצה העבודה בדביר ביתך וכו', שאותך לבדך ביראה נעבוד.	יומא פרק שביעי סח ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהי ברכה על ההודאה.	מודים אנחנו לך עד הטוב לך להודות.&nbsp;	יומא פרק שביעי סח ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע מברך על העבודה, ומדוע מברך על ההודאה.	על העבודה מברך בשביל העבודה שעבד. <br>והודאה סמוכה לעבודה, דכתיב 'זובח תודה יכבדנני', אחר עבודה תודה.	יומא פרק שביעי סח ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהי ברכה על מחילת העון.	מחול לעונותינו ביום הכפורים הזה וכו' עד מלך מוחל וסולח לעונותינו וכו'.	יומא פרק שביעי סח ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהי ברכה על המקדש.	מתפלל על המקדש, וחותם ברוך שבחר במקדש.	יומא פרק שביעי סח ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהי ברכה על הכהנים. רש""י ורמב""ם."	"ברש""י: ברוך שבחר בזרעו של אהרן.<br>ברמב""ם ורבינו ירוחם: ברוך אתה ה' מקדש הכהנים."	יומא פרק שביעי סח ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באצטלית לבן שלו. איך מוכיחה מכאן הגמ' שבגדי כהונה ניתנו ליהנות בהם, ומה דוחה.	שאם יכול לקרא בבגד שלו מכלל שקריאה אינה עבודה, וכתוב שאם רוצה יכול לקרא בבגדי בוץ.<br>ודוחה, דילמא שאני קריאה דצורך עבודה היא.	יומא פרק שביעי סח ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא היו ישנים בבגדי קודש. שינה הוא דלא [שמא יפיח] הא מיכל אכלי. מה מוכח ומה דחו.	מוכח שבגדי כהונה ניתנו להינות בהם.&nbsp;<div>ודחו שאני אכילה דצורך עבודה היא, כדתניא 'ואכלו אותם אשר כופר בהם', כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים.</div>	יומא פרק שביעי סח ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מחוץ לאיזה מחנה שורפים פרים של חטאת פנימית.	שלשת הפרים הפנימיים הוקשו זה לזה שכולם נשרפים חוץ לג' מחנות.	יומא פרק שישי סח א		
